דפוס קל בע"מ נ' רכטמן ושות` פרסום והפקות בע"מ ואח'

התובעת שכנגד

רכטמן ושות' פרסום והפקות בע"מ

נגד

הנתבעת שכנגד

דפוס קל בע"מ

ובעניין:

התובע שכנגד

נתנאל רכטמן

נגד

הנתבעים שכנגד

1. דפוס קל בע"מ

2. ברגזון יוסף

פסק דין

פסק דין זה ניתן בתביעות המפורטות להלן: תביעה כספית של דפוס קל בע"מ (להלן: "דפוס קל") נגד רכטמן ושות' פרסום והפקות בע"מ (להלן: "חברת רכטמן" או "החברה") ונתנאל רכטמן (להלן: "מר רכטמן") בגין סך של 157,464 ₪; תביעה כספית שכנגד שהגישה חברת רכטמן נגד דפוס קל בגין סך של 250,000 ₪; וכן תביעה שכנגד נוספת שהגיש מר רכטמן נגד דפוס קל ומר יוסף ברגזון בעילה של לשון הרע על סך 116,000 ₪.

מכתב התביעה המתוקן עולה כי דפוס קל סיפקה שירותי דפוס לחברת רכטמן בהתאם להזמנותיה/ בקשותיה, אך החברה לא שילמה את חובה תמורת שירותים אלה. על-פי כתב התביעה, לצורך כיסוי חלק מהחוב משכה חברת רכטמן חמישה שיקים לפקודתה של דפוס קל בסך כולל של 90,835 ₪ שמתוכם שלושת השיקים הראשונים בסך 44,644 ₪ לא כובדו על-ידי הנמשך, והשיקים האחרים בסך 46,191 ₪ צפויים שלא להיפרע אף הם. לטענתה של דפוס קל, חובה של חברת רכטמן כלפיה נכון ליום הגשת התביעה עומד על סך של 111,273 ₪ במונחי קרן, ובתוספת שני השיקים בסך 44,644 ₪ הנ"ל, עומד סכום החוב על 157,464 ₪. כמו-כן טענה דפוס קל כי רק לאחר החזרת השיקים פנתה אליה חברת רכטמן לראשונה באמצעות בא כוחה בטענות סרק לגבי איכות השירותים שקיבלה, וזאת במטרה להתחמק מתשלום החוב. עוד נטען כי מר רכטמן אשר החזיק בכל הונה הנפרע של חברת רכטמן ושימש כמנהלה היחיד, תכנן את המהלך של ריקון החברה מכל תוכן מבלי לשלם את שכרה של דפוס קל, שהיא הנושה העיקרית של החברה. בעניין זה הועלתה טענה כי מר רכטמן ידע או שלכל הפחות היה בליבו חשש ממשי כי חברת רכטמן לא תהיה מסוגלת לפרוע את תמורת השירות שתקבל, ואף על-פי כן הזמין את שירותיה של דפוס קל מבלי לגלות לה את הסיכונים הכרוכים בכך, ומבלי להודיע לה על מצבה הכלכלי הקשה של החברה, ובכך הפר את חובתו לפעול כלפי דפוס קל בתום לב ובדרך מקובלת.

על-פי כתב ההגנה המתוקן, יתרת החוב של חברת רכטמן לדפוס קל לכאורה ועל-פי חשבוניות בלתי משולמות הינה 134,220.86 ₪ שמתוכה, כך נטען, יש להפחית את הסכומים הבאים: 1) סך של 7,251 ₪ בגין חיוב מוטעה על עבודה שלא הוזמנה על-ידי החברה אלא על-ידי מר אלכס פריידקין ז"ל לצרכיו הפרטיים; 2) סך של 3,665.61 ₪ עקב חיובים מוטעים ובניגוד למוסכם לגבי שתי חשבוניות בחודש ספטמבר 2004 ואחת בחודש נובמבר 2004; 3) סך של 14,040 ₪ שחויב בחשבונית מספר 21555 בגין הדפסת מגזין "סטייל" בחודש אפריל 2005 – מגזין אשר הודפס בצורה לקויה ביותר; 4) סך כולל של 29,000 ₪ בגין נזקים ישירים שנגרמו לחברת רכטמן עקב ההדפסה הלקויה של המגזין הנ"ל; ו- 5) סך של 50,000 ₪ בגין נזקים חמורים למוניטין של החברה שקיבלה תלונות על איכות ההדפסה. לטענתה של חברת רכטמן, לאחר הפחתת הסכומים הנ"ל יתרת חובה לדפוס קל עומדת על סך של 30,124 ₪.

בנוסף לאמור לעיל וכפי שיפורט להלן, בכתב ההגנה המתוקן הועלו טענות נוספות אשר נטענו גם בכתב התביעה שכנגד שהגישה חברת רכטמן נגד דפוס קל. לטענתה של החברה, במהלך שנת 2004 הגיעו אליה תלונות שונות ממפיצי המגזינים שלה כי ישנם חוסרים, ובאחת ההזמנות שמצאה את ביטויה בחשבון חודש נובמבר 2004, התברר שדפוס קל סיפקה רק 2,830 עותקים של המגזינים בשעה שהכמות המוזמנת עמדה על 5,000 עותקים. כמו-כן נטען כי לאחר אינסוף התנצלויות של מנהל דפוס קל, התרצה מר רכטמן והסכים להמשיך את ההתקשרות עם דפוס קל, אולם בחודש מאי 2005 שוב התגלו חוסרים במספר העותקים (4,100 במקום 5,000), ובמגזין אחר היו כאמור ליקויי הדפסה חמורים. בנסיבות אלה טוענת חברת רכטמן כי החליטה להפסיק את פעילותה עם דפוס קל, ואף מסרה הודעות ביטול של השיקים שהעבירה לידיה. על-פי כתב התביעה שכנגד, החל מסוף 2003 ועד לסיום ההתקשרות שילמה חברת רכטמן לדפוס קל סך של 579,000 ₪, והואיל ודפוס קל סיפקה רק 50% מהכמות שבגינה שולמו הסכומים דלעיל, הרי שחברת רכטמן זכאית להשבה של מחצית מסכום זה. בנוסף נטען כי החברה זכאית לפיצוי בשל אובדן לקוחות ומוניטין עקב הפצה מצומצמת של המגזינים בסכום המוערך לדבריה על דרך ההמעטה ב- 100,000 ₪. לפיכך נטען כי נכון למועד הגשת התביעה ולאחר קיזוז כל החיובים הנ"ל, חייבת דפוס קל לחברת רכטמן סך של 358,876 ₪ אשר הועמד משיקולי אגרה על סך של 250,000 ₪.

בכתב ההגנה שכנגד נטען בין היתר כי מר רכטמן, נהג לשבח את איכות העבודה שבוצעה על-ידי דפוס קל וציין כי זו שידרגה את איכות המגזינים שהופצו על-ידי חברת רכטמן. לגבי חשבונית שמספרה 20744 הודתה דפוס קל כי אכן חלה טעות בהפקתה, שכן היא הוצאה בשוגג בהסתמך על ההצעה להדפסת 5,000 עותקים במקום על הצעה אחרת להדפסת 3,000 עותקים, אך נטען כי מכל מקום חשבונית זו כולה או מקצתה לא שולמה על-ידי חברת רכטמן. על-פי כתב ההגנה שכנגד, החברה לא העלתה טענות כלשהן בעבר פרט לעניין החשבונית הנ"ל, והטענות לגבי ליקויים בהדפסה צצו לראשונה בכתב התביעה שכנגד. עוד נטען כי דפוס קל היא אשר סירבה להמשיך ולבצע עבודות עבור חברת רכטמן בשל אי ביצוע התשלומים, וכי שניים מהשיקים שנמשכו לפקודתה של דפוס קל לא בוטלו על-ידי החברה, אלא חוללו מהטעם ש"חסרה חתימה על תיקון השיק".

בכתב התביעה שכנגד הנוסף שהגיש מר רכטמן נטען כי האמור בחלק מסעיפי הבקשה לתיקון כתב התביעה, בתצהירו של מר ברגזון התומך בבקשה ובכתב התביעה המתוקן עלול לפגוע במשרתו, בעסקו ובמשלח ידו של מר רכטמן, וחלק מהאמירות אף עלולות להשפיל אותו ולבזותו. בסעיפים הרלוונטיים שאליהם מפנה כתב התביעה שכנגד, מעלים דפוס קל ומר ברגזון טענה מרכזית שלפיה מר רכטמן ניסה להונות את דפוס קל בכך שתכנן מהלך לרוקן את חברת רכטמן מכל תוכן מבלי לשלם את שכרה של דפוס קל, תוך שהוא מעלה כנגדה טענות סרק כדי למשוך זמן. לטענתו של מר רכטמן, לא רק שלא משך כספים מהחברה אלא אף השקיע בה כהלוואת בעלים מאות אלפי שקלים, והחברה חייבת לו רק כשכר עבודה בגינו כבר קיבל תלושי שכר סך של 30,000 ₪. עוד נטען כי מאז הגשת כתב התביעה המקורי שילמה חברת רכטמן לספקים שונים מעל מליון ומאתיים אלף ₪, וכי היא עמדה ועדיין עומדת בכל התחייבויותיה.

דפוס קל ומר ברגזון הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, וזאת מן הטעם שהטענות שהועלו בבקשה לתיקון כתב התביעה, בתצהיר המצורף אליו ובתביעה המתוקנת חוסים בצילה של ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). הבקשה לסילוק על הסף נדחתה בהחלטתו של כב' השופט שינמן.